תנאי כתיבה לבדיקה גרפולוגית

לפני הכל – שבו נוח, ליד שולחן יציב ונקי, בסביבה שקטה…

לא כל כתב יד מתאים לניתוח גרפולוגי. נדרשים תנאים מסויימים

דף חלק

הסיבה לכך די מובנת מאליה. בדף ללא שורות קובע הכותב עצמו מה יהיה המרחק בין שורה לשורה וכמה שורות יכנסו בדף שלו. גם כיוון השורות אינו קבוע מראש וכאן נוכל לראות אם שורותיו עולות במרץ ומטפסות מעלה או נופלות, צונחות מטה, מטה, ללא שליטה ומעצורים.
בדף חלק לא מוכתבים לנו השוליים ובסה”כ הוא מציב לפנינו מעין “אתגר לבן”, ריק, מרחב פתוח שמהווה (גם אם איננו מודעים לכך) פתח לכל, או ואקום מרגיז ומלחיץ – תלוי בנקודת הראות שלך.

הנייר

כשהנייר עליו נכתב הטקסט דק מדי (ולחץ כתיבה רגיל קורע אותו) או לחילופין כשהוא עבה מדי, מחוספס מדי או חלק מדי, וכד’, משתנים סימני הכתב ופירושם עלול להתעוות.

20 שורות לפחות

הקביעה של 20 שורות הינה קביעה שרירותית. בעצם אנו מעוניינים בהרבה טקסט. כמה שיותר! שהרי כמה אותיות ג’ או ץ’ אפשר כבר למצוא בטקסט של 20 שורות?
חלק חשוב מאוד מניתוח הכתב הוא בדיקת העימוד של הטקסט על הדף. האם הוא מרוכז בחלק העליון או התחתון, מרוכז יותר בשמאל או בימין?! טקסט קצר, חלקי, אינו נותן תמונה מלאה. רצוי שהדף יהיה דף גדול, קוורטו או פוליו.
למשל: אפשר לראות עצלות גם בשורות קמורות. המרפק נשאר נייח על השולחן, היד לא זזה עם השורה, רק פרק היד נע לו בעצלות מה מימין לשמאל – וחזרה. אבל, אם אותו אדם עצל כותב על נייר קטן, תנועת היד קצרה יותר ובהחלט יתכן שנקבל – דווקא שורות עולות, אשר יכולות להעיד דווקא על מרץ והתלהבות.

עט כדורי

לחץ הכתיבה על הדף הינו גורם מהותי בניתוח גרפולוגי. הלחץ מעיד על כמות האנרגיה שיש לכותב, כמה כוחות יש בו ולאן הוא מתעל אותם. מהי מידת שליטתו בכוחות אלו, האם זוהי אנרגיה פיזית או רוחנית, וכד’. בעצם אפשר לבדוק את הלחץ גם בעיפרון וגם בעט נובע, אולם היות והעט הכדורי הוא כלי כתיבה שכיח ומקובל, והיות וקל לחוש את הלחץ באמצעותו ע”י מישוש הצד האחורי של הדף, אני אישית מעדיפה לנתח כתב שנכתב בעט כדורי. אך ישנם גרפולוגים שיעדיפו עיפרון, לדוגמא.

כתיבה ספונטנית

למה בעצם לא להעתיק? למה שלא יקריאו או יכתיבו לכם את הטקסט? כי הגרפולוג מעוניין לחוש את הקצב הפרטי, האישי של הכותב. בהעתקה נכנס הגורם של כמה מהר מרים הכותב את הראש מעל לדף, או כמה מילים הוא זוכר ברצף מן הקטע אותו הוא מעתיק. העתקה מכתיבה פסקאות, ניקוד, כותרות וכד’. ואני רוצה לראות את הרווחים, הפסקאות, וכל אלה ניתנים לבדיקה רק כאשר הכותב נאמן לטקסט משלו וכותב בקצב הנוח לו.

חתימה

תמיד תתבקשו לחתום בתחתית הטקסט. החתימה היא עוד גורם חשוב, מהותי לניתוח. היות והחתימה מייצגת את הדרך בה הכותב תופס ומציג עצמו כלפי חוץ. אין זה נדיר למצוא חתימה נמרצת ו”בומבסטית” המלווה כתב איטי, שבלוני וזהיר, או ההיפך.

מצע

יש להניח את הדף, עליו ייכתב הטקסט, על מצע של כמה דפים נוספים, מאותו סוג. חשיבות רבה לסוג המצע המונח מתחת לדף עליו נכתב הטקסט. כאמור הלחץ מהווה גורם מהותי ומרכזי. שוני עצום חל בלחץ הכתיבה כאשר אותו אדם, שם את הדף שלו על גבי מצע רך, נייר עיתון משל, או על גבי מצע קשה, כלוח פורמייקה חלק.

נייר העיתון גורם ללחץ שייראה הרבה יותר חזק, מצע הפורמייקה הנוקשה מונע כל הטבעת לחץ ואילו כתיבה בתוך בלוק המכתבים נותנת תמונה אמינה יותר ללחץ הכתב.

סיפור: בגמר הרצאה בבית של חברים, הסכמתי ברוב טובי לומר לכל מאזין, כמה מילים על עצמו. לשם כך חילקנו דפים לבנים, גדולים וחלקים, עטים כדוריים וכד’. כמצע, סיפקה בעלת הבית, רבת התושייה, חבילת עיתונים לכל כותב. אני לוקחת את הכתב הראשון לידי, אגב התבוננות אני ממששת את צידו האחורי של הדף, ומתרשמת עמוקות מהלחץ האימתני של הכתב. ומייד – אבחנתי: אנרגיות עזות, שאפתנות ומרץ וכד’. וכך – עם האדם השני והשלישי. כולם נראו לי חיוניים ונמרצים, בעלי חושים ואינסטינקטים סוערים, מיניים מאד, חומרניים ושוקקים. ופה כבר החל החשד לנבוט במוחי. רק כשהבטתי באצבעותי השחורות (שהצבע ירד עליהן, אגב מישוש אחורי הדף) הבנתי את גודל הבושה… נייר העיתון היווה מצע רך מדי, והספיק לחץ כתיבה מתון כדי ליצור תחושה של לחץ חזק במיוחד.

שפת האם

פירוט בהמשך

דוגמאות כתב נוספות

האם הכתב מעניק תמונה כוללת של האישיות?
האם אפשר ללמוד מכתב יד בלבד, ומכתב יד אחד, על כל מיגוון ההתנהגויות של כותבו? כנראה שלא, ככל שרבים כלי הבדיקה (צפייה, מבחנים פסיכולוגיים וכד’) וככל שיש בידי בעל המקצוע יותר כלים – כך תהיה התמונה המתקבלת שלמה יותר. ככל שיהיו בידי הגרפולוג יותר דוגמאות כתב (מתקופות שונות, ממצבי רוח שונים ועוד) – כך יצליח להבין ולתאר את האישיות של הכותב בבהירות ובישירות. וגם אז – תיתכנה הפתעות!!

חשוב, להקפיד על ישיבה נכונה ונוחה, על כיסא יציב, ליד שולחן יציב.

נתונים שיש לציין, שאינם מתקבלים מהכתב

הגרפולוגים נזקקים למידע עזר חשוב, שאינם יכולים לקבל מהכתב בלבד:

גיל הכותב

כתב היד מעיד על הגיל המנטאלי-רגשי של הכותב, לא על גילו הכרונולוגי. כמה צעיר, חיוני דינמי ושוקק חיים יכול להיות כתב ידה של זו שמעידה על עצמה שהיא בת 80 וכמה “זקן” ועייף יכול להיות כתב היד של צעיר, שבגיל 16 הוא נבון ושקול, חששן, זהיר ועייף כבן 80.

מין הכותב

בהחלט יכול להיות לבחורה כתב “גברי” ולגבר – כתב “נשי”, אך אין ללמוד מהכתב, בבטחון, את מין הכותב. ואכן, כתב נשי, דהיינו עגול, רך, ללא שבירות וזוויות קשות, מסוגנן קלות וקריא, יכול להעיד על תכונות “נשיות” אצל הכותב. גם כשהוא גבר.

ומה זה אומר לי “כתב נשי”? שזהו גבר שיודע לדבר על רגשות, למשל. לא רק על מה שקרא בעיתון. שהוא פתוח לחוויות מילוליות, אסתטיות, רומנטיות וכד’. שמערכת ההגנות שלו לא כוללת תוקפנות ככלי ראשון וכד’. אגב, חלק מההומוסקסואלים – כתבי ידם נשיים. אך לא בהכרח. הוא הדין בכתבי היד של לסביות. לא כולן מאופיינות בכתב יד “גברי”. לא תמיד קל האבחון, והוא די תלוי באופן ומידת ה”יציאה מהארון”.

היד הכותבת – ימין או שמאל

לא תמיד יכול הגרפולוג לזהות בעצמו באיזו יד נכתב הטקסט. יש חשיבות לידיעה זו, היכולה לשנות מעט לגבי אבחנת האישיות. הדוגמא היותר משמעותית מתייחסת לזווית הכתיבה השמאלית למשל. הנטייה שמאלה כל כך נוחה לשרירי היד של האיטר וכל כך מאמצת את שרירי יד ימין… ישנן תופעות גרפיות מיוחדות בכתב, שמאפיינות את הכותב ביד שמאל, כמו: כיוון הקו המדגיש (אצל ימניים הוא נעשה משמאל לימין ואצל שמאליים: מימין לשמאל), חיבורים מסוימים, יחס אחר לשולי הסיום, התחלות אותיות וקווים בכיוון הפוך וכד’.

מצב ראייה

ברור לכל שלמצב הראיה השפעה ישירה על הכתיבה. אתה יודע מה אתה עושה לכתב היד שלך כאשר אתה מגיע לגיל שבו “היד כבר אינה ארוכה מספיק”? (בסביבות גיל 40 ומעלה) או כשקשה לך לראות מקרוב? אתה מגדיל את האותיות, אותיות עולות זו על זו, אתה עלול ליפול מהדף ולכתוב על השולחן – רחמנא ליצלן. והגרפולוג הנאיבי והאומלל, שלא סיפרו לו על כך, עלול לשפוט תופעות אלה שלא כהלכה.

מצב בריאות/הפרעות למידה וכתיבה/דיסגרפיה או דיסלקציה

מידע על בריאותו של הכותב גם הוא מידע חיוני, במיוחד כאשר ההפרעה הבריאותית משפיעה על כתב היד. כשאדם כותב, למשל, בשעת מחלה, כשחום גופו גבוה, כתב היד נראה חלוש, נמרח, הקווים היורדים רופפים ורועדים. אם הגרפולוג אינו מודע למחלה, הוא עלול לפרש סימנים אלה כחולשה אישיותית, ככוח רצון חלש, מושפעות וכד’.

חשוב ליידע את הגרפולוג/ית אם אובחנת כדיסלקטי או עם הםרעת קשב וריכוז. בהחלט יתכן שהם יחליטו לא לבדוק את כתב ידך בשל כך…

התמונה באדיבות UNSPLASH ו – Bench Accounting

המעוניינים לראות עבודות נוספות מוזמנים ללחץ כאן