אין ספק שכתב היד משתנה, בהתאם למצבי הרוח, לשינויים שחלים באישיות משך השנים (האם כתב ידך לא השתנה משך השנים? האם את/ה עדיין אותו מתבגר/ת שהיית בגיל 16? כולנו שמים לב לשינויים בכתב היד שלנו. ישנה שונות בכתב היד שלי אפילו ממכתב למכתב, בהתאם ליחס שלי לאדם אליו אני כותבת – אם זה אדם קרוב או רחוק, אם אני אוהבת, מתגעגעת אליו – או כועסת עליו, וכד’).

יש כאלה המעידים על עצמם שכתב ידם משתנה מרגע לרגע, מבוקר לערב, ויש כאלה שיגידו שהוא קבוע ויציב לאורך שנים. ותמיד, לאחר שיחה קצרה, הסתבר לי שאלה שטענו לשינויים תכופים בכתב היד העידו על עצמם שאכן, גם התנהגותם משתנה ואינה יציבה או עקבית. ואלה שטענו שכתב ידם יציב ועקבי – העידו על עצמם שהם אינם מרשים לגחמות ומצבי רוח להשפיע על התנהגותם החיצונית בקלות.

היות והכתב מייצג את רגע הכתיבה, רצוי היה, על מנת לתת תמונה מלאה, לקחת את כל מה שכתב אדם בחייו, בכל יום ויום, בכל הזדמנות ובכל סיטואציה אפשרית, לנתח, לבדוק ולהשוות, ולבנות ביחד תמונה שלמה שתתן תיאור מלא של הכותב. ככל שיש לגרפולוג יותר כתבי יד, ממצבים שונים, מתקופות שונות בחייו, קל לו יותר לבנות תמונה מקיפה ביותר של אישיות הכותב. אך מבחינה מעשית, הדבר קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי.

כתב היד מייצג את האדם שכתב אותו, ברגע כתיבתו. כפי שהוא היום. לא אתמול ולא בשבוע הבא. כתב היד שלנו משתנה, אצל חלקנו במהירות רבה מאד ואצל חלקנו באיטיות ובהדרגה, תלוי בנסיבות החיים. יש כאלה שהשינויים הם פרי של התבגרות, ואילו אצל אחרים יכול לחול שינוי חריף בכתב היד  בעקבות טראומה, חוויה קשה, תרופות וכד’.

עם כל השינויים שחלים בכתב היד של פלוני, מבוקר לערב, ממצב רוח אחד לשני, נשארים בכתב הרבה מאד גורמים משותפים לכל כתבי היד שלו. וגם מי שלא מבין גדול בגרפולוגיה יוכל לזהות את הדמיון (ואולי אפילו הזהות) שבין כתבי היד השונים. על אחת כמה וכמה גרפולוג מנוסה, שיכול להבחין איזו תופעה בכתב באמת זמנית, חלקית או שולית. ואיזו תופעה היא קבועה, מייצגת ואופיינית לכותב.

בעצם, לא משתנה הכתב כולו, משתנה מספר מצומצם של גורמים: מהלך השורות למשל (שהוא מדד טוב לבדיקת מצב הרוח הרגעי, בזמן הכתיבה, כששורות עולות או יורדות וכד’), זווית הכתיבה, אולי גם צורת האותיות משתנה קלות. כי כשאדם מאד ממהר והוא כותב בעת הרצאה, לדוגמא, הוא לא מרים את היד מהדף בכל אות ואות, וכתב היד שלו נוטה לצורות קצת יותר “חוטיות” מהכתב הרגיל.

כתב היד שלנו הפך למעין “כרטיס הביקור” שלנו. לא בקלות אנחנו רוצים לשנות אותו. ואפילו כשרוצים – זה כלל לא קל! וזקוק אדם להחלטה קשוחה, לשעות (ואולי שנות) אימון ארוכות, על מנת לשנות את סגנון הכתיבה או צורת האותיות.

אני מכירה אנשים שהחליטו לאמץ לעצמן כתב גרפי מעוצב ומסוגנן, אחרים אימצו אותיות מסויימות. האם, בו זמנית, הם שינו גם את הרווח בין האותיות, המילים והשורות? את טיב הקו או מידת לחץ הכתיבה? את עיצוב השוליים על ארבעת צדדיהם, את גובה האותיות או רוחבן, וכו’? היה עליהם להקדיש מחשבה לעשרות ומאות מרכיבים שונים – ולשלוט בהם. הדבר בלתי אפשרי.

אגב, טיפ קטן לאלה שטוענים שאפשר “לזייף” כתב, הרוצים להרשים או להטעות את הגרפולוג: כשאתה מנסה לשנות דבר מסויים בכתב ידך, את ה- ל’ או את ה- ק’ למשל. בלא מודע, על מנת לשלוט בכתיבה, אתה נאלץ להאט את קצב הכתיבה. ובכך, מכניס גורם מלאכותי, מעושה ולא אמין לכתב ידך.

ובמקום להרוויח – נמצאת מפסיד. אתה אולי מטעה את הגרפולוג ביחס לאות אחת, שיפרת עמדות בנושא שולי אחד מסויים, אך הפסדת בכל השאר. כי ההאטה, המלאכותיות, הסגנון וכד’ – כל אלה משחקים נגדך.

Similar Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *