“שידוכים”

האם אפשר להתאים בני זוג ולעשות “שידוכים” דרך כתב היד?

כבר נשאלתי עשרות פעמים אם אני מסוגלת לעשות “שידוכים”. וברור לי שאינני מסוגלת לדעת, רק על סמך כתב היד, עם מי תיווצר כימיה ועם מי לא. אבל מי לא סקרן ? מי לא מחפש את סוד האהבה והנישואים המאושרים?

מה כן? אני יכולה לבדוק את כתבי בני הזוג, לספר להם על עצמם ועל בן זוגם, ולהצביע על נטיות וצרכים סותרים או זהים וכד’. אך אינני יכולה לעמוד על אותה “כימיה” דקה ומורכבת שבנויה, חוץ מתכונות אופי, על צרכים רגשיים, על זהויות, זכרונות, תרבויות, ניצוצות, או חס וחלילה קצרים חשמליים, מה בדיוק יפעיל לו או לה את הפיוז וכד’…

סיפרה לי חברה ששמעה על מחקר שמצא כי קיימת “התאמה כלייתית גבוהה בין בני זוג”. כלומר: ניתן להשתיל כליה מבן זוג לזוגתו כשהסיכויים לקליטה טובה זהים לסיכויים שיש בהשתלת כליה של אם לבנה. התלהבתי מהרעיון והייתי משוכנעת שהינה, בין הצלחה בנישואין לגירושין – עומדת רק הביופסיה.

בינתיים לא אושרה לי ההשערה, ואין לנו עדיין תשובה אמיתית לשאלה: “האם אנחנו מתאימים ?” אולי לקרל יונג הפתרונות? נתבונן רגע בתיאורית הטיפוסים שלו…

בעבר, היתה נפוצה הגישה הפסיכולוגית לחלק את האנושות לטיפוסים שונים, החל מהיפוקרטס ( מרה לבנה, שחורה וכד’), דרך מפרויד (טיפוס אנאלי, אוראלי וכו’). ובין השאר גם יונג נתן ליבו לעניין. וכמו בכל דבר, גם פה יצא עם תיאוריה מעניינת. ועליה הייתי רוצה לדבר הפעם.

תורת טיפוסים היא תיאוריה די בעייתית. ברור לכולם שאי אפשר לסווג את האנושות כולה למספר מסויים ומוגדר של טיפוסים. רק בודדים יהוו “טיפוס טהור”, והרוב יהיו משהוא בין לבין, עם הדגשים כאלה או אחרים. ברור כי נעשית כאן הכללה גסה ואני מקווה שאין גרפולוג או פסיכולוג שמשתמש בתורת טיפוסים כלשהיא כ”זה, ראה וקדש”, אלא רק כמראה דרך, מכשיר עזר להבנה של חלק מסויים באישיות, או כזרקור שמאיר חלק מסויים באופיינו בבהירות רבה יותר.
יונג חילק, קודם כל, את כולנו לשני סוגים עיקריים: אלה הנוטים לתגובות מוחצנות (אקסטרוורטיים) ואלה הנוטים להפנמה (אינטרוורטיים). כשאצל כל אחד מאיתנו קיימות שתי הנטיות הללו במינון זה או אחר. מועטים מאד יהיו רק מוחצנים או רק מופנמים.

אבל הוא לא הסתפק בכך וערך חלוקה נוספת שמבחינה בין אדם למישנהו על פי אופני קליטת האינפורמציה והשיפוט שלנו. על ציר האורך הוא הציב את ה”חשיבה” מול ה”רגש”. על הציר האופקי הוא הניח את ה”אינטואיציה” מול עולם ה”חושים”. וכל פונקציה יכולה להופיע עם הפנמה או החצנה.

בהכללה גסה ניתן לומר שישנם אנשים ששופטים את העולם, הערכים, ההתנהגויות וכד’ על פי ערכים של נכון או לא נכון, טוב או רע, כלכלי או לא, מועיל או מזיק. טיפוס ה”חשיבה” שופט על פי ההגיון, התבונה והשכל. טיפוס ה”רגש” שופט את הדברים על פי עקרונות מוסריים-רגשיים. טיפוס ה”חושים” רואה וחי את מה שהוא רואה, נוגע, מריח וממשש. לעומתו, טיפוס ה”אינטואיציה” לא רואה את המציאות כמות שהיא, אלא את האפשרויות הקיימות בכל דבר.

איפה נכנסת השדכנות לכל העניין ? יתכן ובעזרת יונג נוכל לשער שזוגיות טובה יכולה להיווצר בין שני אנשים שנמצאים בניגוד זה לזה אך על אותו ציר (“חשיבה” מול “רגש”, “חושים” מול “אינטואיציה”) כל עוד יש להם מעט מהטיפוס הסמוך. לדוגמא: היא – טיפוס “רגש” מוחצן. הוא – “חשיבה” מופנם. אבל אצל שניהם מפותחת פונקציית ה”חושים”. הם נהנים מבילויים משותפים, רצוי בתחום ה”חושים”, כמו: אוכל, מין וכד’. יתכן ויש להם בסיס טוב לנישואין ותקווה לאושר מתמשך תחת אותו גג. ואני מנחשת (מקווה ?) שבמלאת 25 שנה לנישואיהם המאושרים – הוא ירשה לעצמו להביע הרבה יותר רגש, והיא תמתן את סובייקטיביותה, ותגלה יותר איפוק ושכלתנות והם יחיו יחדיו בעושר ואושר לנצח…

למה כל הסיפור הזה מופיע בטור על גרפולוגיה. כי קל מאד לאתר את הטיפוסים השונים על פי כתבי היד שלהם. אדרבא, קל גם לראות איפה ובאיזה סיטואציות הם שונים מהמצופה וחורגים מהטיפוס הבסיסי שלהם.

ואם בשידוכין עסקינן, נראה לי שבין נורית, שהינה טיפוס “רגש” (עם נטיה חזקה לטיפוס משנה- “חושים”), לבין חדוה, שהינה טיפוס “חשיבה” (עם נטיה חזקה לטיפוס משנה “חושים”) יכלה להיווצר ידידות מעניינת.

ואיזה סיכוי יש לשיתוף פעולה, שיכול היה להיווצר (או לא), בין שמעון פרס (טיפוס “חשיבה”, עם מרכיב גבוה מ”אינטואיציה”) או עם בני גנץ (טיפוס “חשיבה”) לבין בנימין נתניהו (טיפוס “חושים” עם מרכיב “רגש” גבוה)?

Photo by Markus Winkler on Unsplashh

מי שרוצה לראות עוד עבודות של מרקוס מוזמן ללחץ כאן