על היסטוריית תהליך ניתוח כתב היד – חלק ב’

כיום, הראיה יותר גלובאלית, לא עוד אותיות וטבלאות

שיטות העבודה ודרך ניתוח כתב היד השתנו פלאים עם השנים.

זכינו, כישראלים, שקם לנו בארץ גרפולוג חוקר, מעמיק, חכם ופורה, שהשתנה והתקדם ללא הרף. ישראל אודם שמו. חבר קיבוץ עין חרוד.

ספרו הראשון “האדם וכתב ידו” יצא לאור ב-1960 ולאחריו פורסמו עוד 13 ספרים נוספים שכתב.

בספרו זה בודק אודם כל מרכיב או מימד בכתב על פי 2 מדדים מנחים:

• רמת האישיות (הערכת היכולת הכללית של הכותב שם 33) כשהוא מבחין בין רמה גבוהה לנמוכה
• מהירות הכתיבה – מהיר או איטי.

לדוגמא: בבואי לבדוק מאפיין אחד של הכתב – היה עלי להחליט תחילה:

• האם רמת הכותב גבוהה או נמוכה
• האם כתב ידו מהיר או איטי

ישראל אודם צייד אותנו בטבלאות מפורטות להפליא, אלא שעם הזמן, הפסקנו לעבוד על פי הטבלאות ועברנו לחשיבה בסינדרומים (ועל זה בטור אחר). העבודה אז היתה מתישה וסיזיפית. אגב, גם אודם עצמו הציע לנו, מאוחר יותר, את תורת הפוטנציות כשבתוכה יכולנו להבחין מי קרוב יותר לטיפוס ומי פחות, יכולנו להרכיב את תמונת האישיות ממספר פוטנציות, מהדומיננטית יותר לפחות דומיננטית.

אני זוכרת שבתחילת דרכי (לפני 38 שנים, נכון לשנת 2015), בשלב לימוד הגרפולוגיה, עוד עבדתי על פי ה”טבלאות של אודם”. נהגתי לפרוש אינספור טבלאות על הריצפה, כשאני בוחנת סימן סימן לפי רמת הכותב ומהירות הכתב.

לכל מאפיין כתב – טבלה בנפרד (ויש סימנים רבים. הנה כמה לדוגמא: רווח בין אותיות, רווח בין מילים, רווח בין שורות, גודל הכתב, רוחב האותיות, זוית הכתיבה, הפרשי האורך, קישור והפרדה, שולי ימין ושולי שמאל, שולי על ושולי תחתית, איזורי הכתב ועדיין לא נגענו בצורת האותיות או בלחץ הכתיבה – 2 נושאים מורכבים מסימנים רבים ועוד רבים אחרים).

 רק דוגמא אחת: בבואי לבדוק את הרווח בין המילים, יש לי 4 אפשרויות

• הרווח גדול, הכתב ברמה גבוהה ואיטי
• הרווח גדול, הכתב ברמה גבוהה ומהיר
• הרווח גדול, הכתב ברמה נמוכה ואיטי
• הרווח גדול, הכתב ברמה נמוכה ומהיר

 נסתכל רגע על האפשרות הראשונה-

רווח גדול בין מילים בכתב איטי אצל כותב ברמה גבוהה – שילוב זה יכול להצביע (אולי) על רציונליות, גישה אנליטית, על שיטתיות או סכיזופרניה. איך אני יודעת שמדובר ברציונליות או סכיזופרניה – על פי סימני כתב נוספים.

כאן יהיה עלי להפעיל את “חוכמת הפאזלים” שלי ולהתאים את כל מרכיבי הכתב זה לזה ולהתפלל שהם יתאימו.

הערה:  דווקא כשחלק אחד לא מתאים לתמונה כולה – אני נפעמת: אני בודקת אם טעיתי מלכתחילה, אך אולי יש לכותב התנהגויות סותרות או כוחות מנוגדים שסוחפים אותו לכיוונים שונים, בסיטואציות שונות. האם ההתנהגות ה”סותרת” הזו מתבטאת בעבודה או בקרב המשפחה הקרובה… מורכב ומעניין. בהחלט מגיע לנושא הזה טור נפרד משלו !

נחזור להיסטוריה:

לימים, הפסקנו להשתמש בטבלאות. אבל לא זנחנו את ישראל אודם. וזאת, בזכות תיאורית הפוטנציות שלו, בזכות ההתייחסות לתמונה הכוללת כמו באבחנה בין מאקרו למיקרו ועוד.

• עם הזמן התחלנו לדבר על סינדרומים. על תשליבים שונים של סימנים גרפולוגיים:
• כתב מתקדם או נסוג, דינמי או סטטי, נשלט או אימפולסיבי, משוחרר או כפות,
• אנחנו בודקים איזה אלמנט דומיננטי יותר: הארגון על הדף, התנועה או הצורה
• אנחנו מדברים על אימפולס הכתיבה: אימפולס האות, המילה, המשפט או הפיסקה (ושוב, תודות לי.אודם)
• משווים את תמונת המיקרו לתמונת המאקרו, את החזות הפנימית לחזות החיצונית.
• בודקים את הכתב בהתייחסות לטיפוסים וטיפולוגיות
• מתייחסים לתופעות הומוגניות בתוך הסינדרום או הטרוגניות לו.
• אנחנו בודקים את המאפיינים הדומיננטיים ופחות עוסקים במאפיינים השוליים.
• מתחילים בדרך כלל עם אבחון התמונה השלטת: עריכה, צורת האותיות או התנועה
• אני חושבת היום במושגים של: כתב “מתפוצץ” או “מעונה”, עצבני ו/או מעצבן, סגור או פתוח, מאוורר או לא, חלק או צורם, עדין או מחוספס, נינוח או לחוץ או מלחיץ…

למעשה, כל אחד מהנושאים הללו מצדיק טור שלם לעצמו. סליחה, קורס שלם…

ואז, שואלים אותי : “טוב, אבל תכל’ס, מה אומרת ה – ת’ הזו שלי ?”

אני מתחייכת, נבוכה – ועונה: “בסדר, רק תענה לי על כמה שאלות – ואומר לך:

• באיזה כתב היא מופיעה ה- ת’ הזו שלך? מהיר או איטי, דינמי או סטטי, מרוסן או נסער, מעוצב או מרושל…?
• בתחילת המילה או בסיומה ?
• האם הלחץ בה דומה ללחץ של שאר הכתב, מודגש יותר או פחות ?
• האם היא כתובה בזוית כתיבה כמו כל הכתב או זוית הכתיבה שלה שונה?
• האם היא מחוברת למילה או נפרדת ?
• וכו’ וכו’…”

אינסוף שאלות והתשובות בהתאם.

ובכל זאת, “אין לי אופי” 🙂

היות וזהו  בלוג למתעניינים ומתחילים בתחום הגרפולוגיה – אני מודעת לסקרנות ופה ושם שיבצתי גם התייחסות לאותיות. ולראיה – תוכלו לקרוא על מעט המשמעויות של ה-ת’ תוכלו לקרוא כאן

המעוניינים להעמיק עוד בנושא על הגרפולוגיה והאינטואיציה, מוזמנים לקרוא את מאמרו המעולה של ד”ר יגאל ורדי באתר האגודה הגרפולוגיה המדעית, לחץ כאן

התמונה באדיבות UNSPLASH and The British Library

Photo by British Library on Unsplash