מהי גרפולוגיה ?

על ה”אני מאמין” שלי:

הרשת עמוסה באינפורמציה על נושא ה”גרפולוגיה”. בקצרה אומר שזוהי תורת ניתוח כתב היד. באמצעות כתב היד אני מסוגלת לשער מהו אופיו של הכותב, כישוריו, התייחסותו למיגוון נושאים פסיכולוגיים אך גם לעבר או לעתיד, לאבא או אמא. אני יכולה לעמוד על הגישה החברתית, הצרכים האישיים רגשיים והעדפות שונות (אידיאלים או כסף, הרבה חברים או חבר טוב אחד ולעומק, בנים או בנות וכד’..).

בסה”כ, מניסיוני האישי למדתי שהניתוח הגרפולוגי מצליח להבין את הבן אדם – אבל אני מאמינה שזהו כלי תומך החלטה ולא מהווה “אוטוריטה עליונה” בבחינה “זה ראה – וקדש”. כגרפולוגית, אני  רואה רק כתב, לרוב לא פגשתי את הכותב, אין לי מידע על עברו וההיסטוריה שלו (בניגוד למבחנים אחרים בהם קיימים ראיונות, איסוף אינפורמציה, “קורות חיים” וכד’).

הגרפולוגים נוהגים לומר שכתב היד הוא בעצם כתב המוח. נכון, אבל –

חשוב שנזכור תמיד שכתב היד מושפע משילוב גורמים מגוונים: החל מהתחום המוטורי והפרעות נוירולוגיות, מטונוס שרירים וקואורדינציה דרך לקויות למידה וכתיבה כדיסלקציה, דיסגרפיה ועוד. הכתב מושפע גם ממצב הראיה, מהמצב הבריאותי, מהרגלי כתיבה, מישיבה לא נוחה או כתיבה על שולחן רעוע.

אך אם ננטרל גורמים אלה (ואני נוהגת לבקש מהנבדק שיכתוב לי על קיומם של קשיים כלשהם שעלי, כגרפולוגית, לקחת בחשבון) נוכל להתמקד כאמור באישיות, ביכולות, בכישורים ובהתייחסויות.

אז לפני שניגשים ל”בחינה גרפולוגית” חשוב להקפיד על כמה תנאים .

לחצו כאן

ניסיתי להתייחס במדור זה (“מהי גרפולוגיה”) לשאלות של מה כן אפשר לראות דרך הכתב (מי הוא הכותב, עולמו הפנימי והתנהלות החיצונית, כישוריו, שאיפותיו ובעיותיו) ומה לא (“אני לא רואה עתיד”, “לא עושה שידוכים..”), על איך להגיש כתב יד לגרפולוג ולמה לצפות מניתוח כתב היד .

כשעלה בי הרעיון לבנות אתר באינטרנט, הייתי חייבת לברר לעצמי לשם מה אני עושה זאת ? מי יהיה קהל קוראי אליו אכוון את מילותי ? מה מטרתי ומה אפיק מכך ? אני עובדת בניתוח כתבי יד מעל 40 שנים. צברתי ידע ונסיון רב, אני מרגישה שעשיתי עבודה חשובה,שתרמתי ללקוחותי, שאני עוזרת ומנחה ומתפרנסת….

אני בהחלט ערה לעובדה שמספר הכותבים הולך ומתמעט. לאורך כל השנים הללו מלווה אותי תחושה שזהו מקצוע שהולך ונעלם ועובר מן העולם. כמה עצוב לי שאינני יכולה להוריש את מקצועי לדורות הבאים – כי הזמן קצר, והאנשים הולכים ומפסיקים לכתוב. יותר ויותר אנחנו מדפיסים, מקלידים, מפיקים ומתמחשבים. ואם כבר צריך לכתוב – אז מדפיסים, מפקססים, שולחים מיילים בדואר אלקטרוני ומבטאים רגשות באימוג’י…

בקיצור, אני פונה למתעניינים, לאלה שכתב ידם, וכתבי יד בכלל, מסקרנים אותם, אולי גם למי שלומד גרפולוגיה ורוצה להעשיר את הידע שלו, לאו דווקא למקצוענים (שממילא יודעים כבר הכל 🙂

טוב, מספיק להתפייט. הגיע הרגע לפרוש את תובנותי ולשתף אחרים בהן, לפני שיאבדו מן העולם.