המושג “הרבה עצים” לא זהה למושג “יער”,
והרבה סימני כתב בודדים לא נותנים תמונה כוללת של האישיות.
לשם כך חשוב שנעזר בסינדרומים …
אז מה זה סינדרום ב”גרפולוגית”?
מה זה סינדרום? להלן הדגמת סינדרום אחד בצורה פשוטה וקליטה:
לפני שנים רבות, כשעוד לימדתי גרפולוגיה, העברתי את נושא הסינדרומים בצורה פשוטה, מובנת לכל. באחד השיעורים ציירתי על הלוח שתי צורות: אחד מעוגל ורך ואחר זוויתי ונוקשה.
באותו שיעור הציעה לי אחת התלמידות (רונית, פסיכולוגית) להשתמש במונחים “מלומה” ו”טוקידו”.
ביקשתי מהתלמידים לאפיין כל אחת מהצורות הללו.
והם זרקו לי:
את הצורה המעוגלת יותר תיארו כרכה, גמישה, חמודה, טובת לב, נשית, הייתי רוצה להתידד איתה אבל גם חסרת עמוד שידרה, סמרטוטית, חסרת אופי, לא יציבה.
ואילו את הצורה הזוויתית יותר תיארו כדוקרת, גברית, יציבה, דעתנית, חזקה, עומדת על דעתה, יודעת לקבל החלטות, אבל גם תוקפנית, דוקרת, עקשנית, וכחנית, מעצבנת..
ואז הצגתי בפניהם שני כתבי יד ? טוב. בחרתי בכתבי יד שהתופעות הגרפולוגיות בהם קיצוניות…
ועכשיו – ביקשתי שיקראו לצורות אלה בשם. ואתם – למי תקראו “מלומה” ולמי “טוקידו”? בכיתה התקבלה החלטה פה אחד.
תרגיל קל, יחסית, נכון, …
התבוננו בכתב ה”מלומאי” (לא היה לנו ספק מי הוא הכתב ה”מלומאי”): האם כל התכונות שנזרקו מתאימות לכתב. האם היא באמת רכה, נשית וחסרת עמוד שידרה?
לא בהכרח. הכתב זורם בשטף ובבטחון, ה-ל’ שמתחברת לאות שלאחריה זוויתית, הריווחים מאווררים (אלו סימני כתב יהיו בסינדרום זה?), הכתב מפושט יחסית, החיבורים ענייניים וכד’.
ואלו תכונות הייתם מתאימים לכתב ה”טוקידואי”?
באותו שיעור התייחסנו ל”מלומה” כאל סינדרום מסויים שמאופיין בקו זורם, חוטי, מעוגל וגמיש, הלחץ חלש או בינוני, צורה מעוגלת של האותיות וריבוי קערות, עריכה מאווררת, חיבוריםעדינים בין מילים וכד’.
ול”טוקידו” התייחסנו כאל סינדרום אחר: הקו נוקשה, הצורות זוויתיות, הלחץ חזק, העריכה צפופה, האותיות מופרדות זו מזו וכד’.
כיום, אנחנו מדברים על סינדרומים רבים, כמו: כתב משוחרר או כפות, הרמוני או דיסהרמוני, מאוורר או דחוס, חופשי או מבוקר ועוד ועוד…ו
אז מה זה סינדרום, ובעברית – תסמונת ?
מתוך ויקיפדיה: “תסמונת מתייחסת לאוסף תסמינים המציינים את קיומה של מחלה מסוימת.”
כמו ברפואה (כמובן, להבדיל…) אנחנו באים לרופא עם מיגוון תלונות / תופעות, למשל: אודם בגרון, כאב אזניים, חום גבוה. הדוקטור מצרף את כל התופעות הללו ומחליט – אנגינה.
לוקח הגרפולוג דף נייר ורואה שפע (עשרות…) סימנים: כתב חוטי, גמיש, מעוגל, כתב מהיר, מחובר, מפושט וכד’, ומחליט – אישה אינטליגנטית, זריזה ויצירתית.
אם נשנה מרכיב אחד בלבד: למשל – הכתב יהיה איטי ולא מהיר, השתנה הסינדרום. עדיין נחשוב שהכותבת אינטליגנטית ויצירתית אבל יותר מיושבת בדעתה או זהירה.
מסקנה:
אות אחת או סימן בודד לא מספיקים. הכרחי לבדוק את האות או הסימן בהקשר לשאר סימני הכתב !
התמונה באדיבות UNSPLASH ו – b-nw
מי שרוצה לראות תמונות נוספות של האמן מוזמן ללחוץ כאן
