אנו בודקים את כתב היד של אנשים שיש להם “בגרות גרפית” דהיינו: רק את מי ששולט היטב בשפה, מכיר היטב את סימני הכתב, את התחביר, הכתיב הנכון וכד’. כתב ידו של עולה חדש, למשל, אינו משקף את אישיות הכותב. נעשה עוול גדול למי שכותב בשפה שאינה מספיק רהוטה בפיו וידו. במיוחד כאשר הכותב עוצר שוב ושוב להתלבט אם לכתוב זאת “אני אוהב אותך” בא’, ה’ או ע’. לפיכך, חשוב לבדוק את כתב היד של עולים חדשים בשפת אימם.
עולים חדשים
1. יש חלק קטן מהעולים ש”נופלים בין הכסאות”, היות והם אינם שולטים לחלוטין, לא בשפת האם ולא בעברית. במקרה זה – אין לבדוק ולנתח את כתב ידם. לדוגמא: אדם שעלה ארצה בגיל 18 (לפני 50 שנה) ולא למד באולפן ומאז עלייתו עוסק בחקלאות או מסגרות, מקצוע שאינו דורש מיומנות כתיבה. במשך השנים שכח את שפת האם, אך לא רכש שליטה בשפה החדשה. הניתוח הגרפולוגי עלול לעשות לו עוול.
2. לעיתים מרתק לבדוק ולהשוות כתבים של אותו אדם בשתי השפות. לא תמיד מתפתח הכתב בשפת האם ומתבגר עם הכותב, אלא נשאר מקובע באותו גיל בו נהג הכותב לכתוב אותו. נתקלתי באישה, בשנות ה-50 לחייה, שעלתה ארצה בגיל 16 מרומניה. היום, היא כותבת בעברית, כשפה ראשונה וכתיבתה רהוטה ובוגרת. לעומת זאת, כשהיא כותבת ברומנית – מתקבל כתב ילדותי, צעיר, מתפנק ומתחנחן – בדיוק כפי שהיתה אז…
שינוי בכתב עשוי להתקבל גם עקב המנטאליות השונה. נתקלתי, למשל, בכתב יד של אישה מסויימת שהאדיבות, הפאסיביות והעידון שאיפיינו את כתב ידה בנעוריה, נעלמו מאז עלתה לארץ הקודש, מאז נאלצה להילחם על קיומה. וכיום, זוהי אישה חזקה, כמעט אגרסיבית, דוחפת ונדחפת.
ילדים
ככלל, אינני בודקת כתבי יד של אנשים מתחת לגיל 20.
ילדים נוטים להשפעות, הם מעצבים את אישיותם ואת כתב ידם במקביל. רבים מהם מחקים סגנונות (עריכה, אותיות וכד’) שראו אצל שכנם לספסל הלימודים. מה שזמני ולא מתאים לאישיותם – יעלם. מה שמתאים – ישאר ליותר זמן.
חשוב אם כן לבדוק רק את כתב ידו של מי שכתיבתו רהוטה, בטוחה וקולחת.
הפרעה פיזיולוגית, מוטורית, עצבית או שרירית
אנשים שקיימת אצלם הפרעה מוטורית, עצבית או שרירית – אין ספק שהמגבלה הפיזית משפיעה על כתב היד. דיסלקציה, הפרעת קשב וריכוז או אי שליטה בשרירי היד, תאונה שפגעה ביד או בחשיבה, מחלת הפרקינסון, שימוש בתרופות וכד’. גם כאן, עלול הגרפולוג לטעות בפירוש הסימנים, וחשוב לידע אותו מראש על קיומם של הפרעות או מגבלות פיזיות.
תודה ל-Hanna Olinger’ the photografer and UNSPLASH