בתורת האבולוציה שואלים – מי נחשב לאדם יפה. ובגרפולוגיה – מה נחשב לכתב יפה?

כנראה לא מה שחשבתם…

נתחיל בשאלה: מי הוא אדם “יפה” ? אני מניחה שנקבל מספר תשובות כמספר הנשאלים.

בעינַי, אדם יפה הוא אדם מאוזן, שחי בהרמוניה עם סביבתו, בעל אינטליגנציה כללית ואינטליגנציה רגשית מפותחות כאחד. זהו אדם שמכבד את זכויות הזולת באותה מידה שהוא מכבד את זכויותיו הוא. אדם שחי בשלום עם עצמו ועם סביבתו, שיש בו נדיבות (לא מופרזת) יכולת לאהוב (בלי לחנוק), קשב לאחר (אבל לא שתקן מדי) וכו’ וכו’.

וכתב יפה ? השיפוט משתנה כנראה מאדם לאדם, מגרפולוג לגרפולוג.

בעינַי – כתב יפה הוא כתב שיש בו הרמוניה, שהוא קריא, מעוגל יחסית ומאוזן, שמשדר לנו חיוביות ולא שליליות, כתב רוגע ולא מלחיץ או מתוח וכועס. שישמור על איזון. בכל הקשור לשלושת תמונות הכתב – שיישמר גם כאן האיזון:

מבחינת הארגון והעריכה של הכתב על גבי הדף:

בשמירת שוליים מאוזנים וסדירים יחסית, בגודל הכתב (לא נוח לנו עם כתב גדול מדי או קטן מדי), ברווחים הסדירים בין השורות, המילים והאותיות, בהפרשי האורך – שלא יהיו מוגזמים

מבחינת הצורה/עיצוב האותיות:

שעיצוב האותיות יהיה אסתטי, גמיש, אך לא מאולץ מדי או נטול השקעה בעיצוב

מבחינת התנועה:

בקו שוטף, חיוני, “בריא” וחלק, ולא עוויתי, רועד ומהוסס + בתנועה נשלטת

כשאני פוגשת בכתב יד – אין לי מושג איך נראה הכותב, אם חוטמו סולד או מעוקל, אם פניו סימטריות וגופו מחוטב, אם הוא רזה מאד או שמן מאד וכד’. מקסימום – אני יכולה לנסות ולהמר על האסתטיקה שבהופעתו.  אני בהחלט יכולה לבחון אם, אישיותית, הוא “יפה”: מאוזן, הרמוני, אינטליגנטי, בעל אינטליגנציה רגשית, קשוב לעצמו ולבריות…האם תהיה בת זוגו אהובה ויהיה לה נעים, נוח, בטוח וחם – או לא?

ובעיניכם, איזה כתב יפה יותר? של רחל , מרים ברנשטיין כהן או של האלמונית?

רחל:

מרים ברנשטיין כהן:

או האלמונית הזו?

היות ואני מנסה להשוות ולבדוק את הכתב גם מזווית שפת הגוף וגם מהזווית האבולוציונית, ניסיתי לברר מה הוא “יפה” בעיני האבולוציונים?

כדרכי, אני נעזרת בטורים של גיל גרינגרוז, באתר “הומו סאפיינס“…

ראשית, רוב המחקרים האבולוציוניים מדברים על היופי של האישה, לא של הגבר. הגבר נבחן כנראה על פי יכולתו להביא שלל הביתה, לאו דווקא על פי סימטריית פניו.

שנית, מחקרים מראים שהיופי הנשי חשוב ומשמעותי לגברים ולנשים כאחד, והסיבה לחשיבות הנושא קשורה, לדעתם, לפווריות וליכולת ההולדה של האישה. לו – חשוב שהיא תהיה פוריה ולה – חשוב למשוך את לב הגבר יותר מחברתה.

כשמדברים על סממני יופי, מדובר בסממנים המעידים על פוריות האישה ובריאותה. מכיוון שפוריות האישה מוגבלת מבחינת טווח הזמנים שלה בהשוואה לזו של הגבר, פותחו בתהליכים קו-אבולוציוניים סימנים לפוריות כזו.

• גיל צעיר – זו הדרך הטובה ביותר לדעת שאישה פוריה”. ולכן, האישה הכי ארטרקטיבית מרגע שהגיעה לבשלות מינית (משנות נעוריה) ועד תחילת שנות ה-20. הסיבה לכך היא שהנשים בגילאים אלה הן הפוריות ביותר ויכולות להיכנס להיריון בקלות הרבה ביותר.
• יחס מותניים-ירכיים קטן וקבוע, שמאפיין לרוב נשים שטרם הרו, מעיד על פוריות.
• אורך השיער – יכול להעיד על פוריות (נשים צעירות יכולות לגדל שיער ארוך יותר).
• סימטריה בגוף ובפנים מצביעה על בריאות האישה.
• עור בריא וחלק ומראה נשי יותר מצביעים גם על רמות אסטרוגן גבוהות במקצת מהממוצע.

החשוב ביותר מחקרים אחרים מראים שמושגי יופי אלה די דומים גם מחוץ לחברה המערבית ומבטלים את הטענה שהדברים נכונים רק לגביה. אך תעשיית היופי בחברה המערבית מעצימה את חשיבות הנושא.

גם כאן לא החוטם הסולד חשוב אלא ערך גבוה יותר, אבולוציוני. כאישה, אני עצובה להיווכח, שוב, שכושר הרביה שלי, הוא זה שגרם לבעלי לבחור בי. תודה לאל, הוא דבק בי גם אחרי 45 שנים, כנראה לא בגלל כושר הרביה, אלא תוצאותיו (ילדים, נכדים… 🙂

מעניין יהיה לעשות מחקר ולברר אצל גברים ונשים מה חשוב להם יותר – כשהם כותבים: האם הכי חשוב להם שהכתב יהיה קריא, יפה, ישדר כוח, יצביע על הומניות, מוסריות וכד’?

ולמתעניינים באבולוציה, מומלץ לעיין במאמריו של גיל גרינגרוז

סנדרו בוטיצ’לי – הולדת ונוס. תמונה מויקיפדיה